2. רקע היסטורי
|
המקררים המסחריים הראשונים שפעלו לפי עקרון דחיסה מעגלי באמצע המאה ה-19, השתמשו באמוניה (NH3) ובחומצה דו-חמצנית (SO2). אלו גזי קירור טובים, אולם רעילותם הגבוהה מנעה שימוש ביתי, והשתמשו בהם במפעלים לייצור קרח ל"קופסאות קרח" ביתיות.
מקררים ביתיים, וקירור ממוכן של מוצרי מזון באכסון מסחרי, נכנסו לשימוש בארה"ב החל מתחילת המאה ה-20, כאשר בשנות העשרים של המאה, הוכנסה קבוצת ה-chlorofluorocarbons וקבוצת ה-halomethanes לשימוש, שנחשבו לבטוחות יחסית. הנפוצים ביותר בשימוש היו ה-R-22 וה-R-12. בשנות ה-70 וה-80 התגלה כי גזים אלו פוגעים
|
 |
בשכבת האוזון. בפרוטוקול מונטריאול מ-1987, הוחלט להגביל את השימוש בגזים אלו, עד הפסקה מוחלטת של השימוש בהם המיועד ל-2020.
כיום מקובל להשתמש במערכות חדשות בתערובות גז ללא כלור אשר אינן פוגעות באוזון, כגון R-134a. גם על תערובות המכילות fluorocarbons ו-hydrofluorocarbons יש היום ביקורת, בשל מחקרים חדשים המייחסים להם השפעה על האקלים.
שמו של גז קירור יתחיל בדר"כ באות R ליצוג Refrigerant.
לאחר מכן יופיעו מספרים המייצגים את המרכיבים הכימיים של הגז, באופן הבא:
ספרה ראשונה (מימין לשמאל, אחדות)-מספר אטומי הפלורין (F)
ספרה שנייה (עשרות)-מספר אטומי המימן (H)+1
ספרה שלישית (מאות)-מספר אטומי הפחמן (C)-1
ספרה רביעית (אלפים)-מספר קשרי המימן הבלתי רווים
כאשר יש ברומיד (Br) בתרכובת, האות b תופיע בסוף השם, ולאחריה מספר אטומי הברומיד.
ניתן לחשב את מספר אטומי הכלורין (Cl) על ידי הפחתת מספר אטומי הפלורין, הברומין והמימן, מסך כל האטומים שיכולים להקשר לפחמן.
כאשר הספרה היא 0, היא מושמטת מהשם.
דוגמא:
R-22 (chlorodifluoromethane – CHClF2)
R-022
0-מספר אטומי הפחמן -1
2-מספר אטומי המימן+1
2-מספר אטומי הפלורין (F)
מספר אטומי הכלורין (Cl) הוא 1 (4 פחות אטום מימן 1 ופחות 2 אטומי פלורין)
גזי קירור רבים, מלבד היותם מזיקים לסביבה, מסוכנים לאדם באופן מיידי. גזי קירור רבים הם נפיצים, ודליפה שלהם עלולה ליצור פיצוץ בנוכחות ניצוץ כגון מעגל חשמלי.
גזים אחרים הנמצאים בשימוש בתעשיה מכילים אמוניה והם עלולים להיות רעילים, ולהזיק נזק בריאותי ממשי, עד כדי מוות, לאדם השואף אותם.
סיווג רעילות הגז:
A-גזים שאינם רעילים בריכוז של פחות מ-400ppm (חלקיקים למליון)
B-גזים שהינם רעילים בריכוז של פחות מ-400ppm (חלקיקים למליון)
סיווג נפיצות הגז:
רמה 1-גזים אשר אינם נפיצים בטמפרטורה של 21 מעלות C, בלחץ של 101kPa.
רמה 2-גזים אשר להם סף נפיצות הקטן מ-0.1Kg/m^3 ב21 מעלות צלסיוס, בלחץ של 101kPa.
רמה 3-גזים להם סף נפיצות הגדול מ-0.1Kg/m^3 ב21 מעלות צלסיוס, בלחץ של 101kPa, או חום שריפה הגדול מ-19kJ/Kg.
תרכובות מסווגות לפי רמת הרעילות/נפיצות של המרכיב הנפיץ או הרעיל ביותר שהן מכילות.
ראה טבלת סיווג רעילות/נפיצות לכמה מסוגי גזי הקירור הנפוצים ביותר
5 . שיטות לגילוי דליפות גזי קירור
מלבד הסיכון שבדליפת גזי קירור רעילים או נפיצים, נרצה למצוא דליפות גם בשל מחירו הגבוה של הגז.
ישנן כמה שיטות לגילוי דליפות ממערכת קירור. הפשוטות בהן הן באמצעות מריחת סבון על הצנרת או החדרת צבע למערכת, שיתגלו במקור הדליפה. חסרון השיטות הללו הוא צורך בחדירה למערכת וקושי בגילוי מקורות במקומות לא נגישים. שיטות אלו גם מצריכות נסיון, ודורשות לעיתים לבדוק את המערכת מקטעים-מקטעים, במקרה של מערכת גדולה.
אנו מציעים שיטה שהיא היעילה והמהירה ביותר: גילוי גז במכשיר אלקטרוני. מדובר במכשיר נייד הפועל על סוללות, איתו ניתן לגלות את מקור הדליפה בשיטת ה-"חם קר" לפי ריכוז הגז, שיעלה עם הקרבה למקור הדליפה.
ניתן גם להתקין בקרבת המקרר, גלאי קבוע שיתריע במידה ויחוש גז. יתרונה של שיטה זו הוא התרעה מוקדמת, כבר בתחילת הדליפה, ללא צורך בפרוצדורה קבועה לבדיקה האם ישנה דליפה או אין.
המכשירים פועלים לפי עיקרון ה-"מוליך למחצה", בו נמדד ריכוז הגז לפי גודל הזרם העובר במוליך למחצה, תחת נוכחות של גז.
פרטים נוספים על טכניקות לגילוי גז ראו מאמר: "שיטות לגילוי גז".
6. טק-פיקס בע"מ-שירותים ומוצרים
טק פיקס בע"מ מציעה מגוון מכשירים לגילוי דליפות גזי קירור. ביניהם:
 |
Sensit RLD-2
תוצרת ארה"ב • סוללות אלקליין • פשוט להפעלה • גזים: CFS’s, HCFC’s, HFC’s, SF6 Ethylene Oxide, R-11, R-12, R-22, R-113, R-114, R-
123, R-125R-134a, R-500, R-502
 |
 |
Murco-IAM
• תוצרת אירלנד • לכל סוגי גזי הקירור • גלאי עצמאי • בעל מגעים יבשים • טווח גילוי רחב • אמין ביותר
|
.png?id=9605449)
